חובת מזונות ילדים החלה על האב הינה חובה הלכתית וחוקית כאחד הנובעת מתוקף היותו אביהם.
חובת מזונות ילדים נחלקת על פי גילאים.

קטני קטנים – עד גיל 6, חובה אבסולוטית על האב מעיקר הדין.
קטנים – עד גיל 15, חובה על האב מדין צדקה.
גדולים – עד גיל 18, מתקנות הרבנות הראשית ומדין צדקה.

גובה המזונות ייקבע ביחס לגיל הילדים ובהתאם למידת החיוב לפי הדין ומידת יכולתו הפיננסית של האב.
לפי הנפסק בבית הדין הרבני, חלה חובת תשלום מזונות על האב גם במשמורת משותפת, והפסיקה של בית המשפט העליון בנושא לא התקבלה היות והיא מנוגדת לדין שולחן ערוך.

בייצוג נכון ניתן להתאים את החובה הזו למצבו הכלכלי של האב, כאדם המפרנס את עצמו, ובהמשך – כמפרנס משפחה נוספת. במצבים מסויימים ניתן להחשיב גם את מצבה הכלכלי של אם הילדים כבסיס לקביעת גובה דמי המזונות.

חלוקת הרכוש הנה אחד הסעיפים המאתגרים במיוחד לביצוע בתהליך הגירושין.
יש הבדל מהותי בין חלוקת רכוש על פי ההלכה לבין חלוקת רכוש לפי חוק יחסי הממון.

על פי ההלכה, כפי שנפסק בבית הדין הרבני, הרכוש אינו מתחלק חצי בחצי בין הצדדים וכל צד יוצא עם הרכוש הרשום על שמו.
רק הרכוש הרשום על שם שני הצדדים יחולק ביניהם.
חוק יחסי ממון, לעומת זאת, קובע כי בזמן הגירושין עורכים איזון משאבים ומחלקים את כל הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין חצי בחצי מבלי להתחשב ברישום

כשיש הסכמה בין הצדדים, ידון בית הדין הרבני לפי חוק יחסי ממון ולאחר שהצדדים קיבלו קניין על כך.
לפעמים נדרשים חודשים ארוכים ואף יותר עד לקבלת הכרעה בענייני חלוקת רכוש, במיוחד כשקיימים נכסים נוספים מעבר לדירת המגורים – השקעות, עסקים, זכויות פנסיוניות ועוד.
ברוב המקרים, מעבר לרצון הטבעי שלא לצאת בהפסד כספי, קיימים גם רגשות מתחת לפני השטח המונעים מהצדדים להגיע לפשרה או לקבל את רצון הצד השני.

בליווי ובהדרכה של טוען רבני מומחה בדיני גירושין, ניתן למנוע דיונים מתישים בבית דין רבני, ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם ולחלוקת הרכוש לשביעות רצונכם.

הסעיף הקשה והאמוציונלי ביותר בהליכי גירושין הם הילדים.

כאן לא מדובר ברכוש שאפשר לחלק או בבית שניתן למכור. מדובר בילד בשר ודם הנקרע בין אביו לאמו והרבה פעמים מוצא את עצמו במרכז המחלוקת, כשהוא משמש ככלי בידי הצדדים להשתלח זה בזה.
על מנת לגרום לילדים כמה שפחות סבל וקושי בתהליך הזה, שגם כך אינו פשוט, מומלץ ואף חובה על ההורים להגיע להסכמות ביניהם על הסדרי ראיה ומשמורת מהר ככל הניתן, ולגבות אותם בחתימה על הסכם מסודר, היות ובהעדר הסכמה בין הצדדים בית הדין הרבני יפסוק בעניין, ולא תמיד תהיה הפסיקה לרוח מי מההורים.
תקשורת טובה ושיתוף פעולה בין ההורים יבטיחו המשך גידול משותף של הילדים ברוגע וללא מריבות.

כאשר קיים קושי בין הצדדים לשבת ולהגיע להסכמה ברוגע, ניתן להכניס לתמונה טוען רבני שייצג את אחד הצדדים או את שניהם, יגשר על הפערים הנובעים בדרך כלל מקושי רגשי, ויסייע למשפחה לסיים את התהליך במהירות וללא כאב מיותר.

הכתובה, הנחתמת וניתנת לאישה במעמד החופה, מחייבת את הבעל לדאוג לה בכל זמן שהוא נשוי לה, וגם לאחר מכן.
במקרה של גירושין, זכאית האישה לתבוע מבעלה את דמי כתובתה.

במקרים מסוימים מחויב הבעל לשלם לה את מלוא הסכום המצוין בכתובה לאחר הגירושין, כמו במצב בו הוא היוזם של פירוק הנישואין או באם הוא הונה או שיקר את אשתו לפני ובמהלך הנישואין.
במקרים אחרים לא יהיה הבעל מחויב בתשלום הכתובה, כמו במצב בו האישה בחרה בגירושין או כשהוא הוכיח שלא הייתה נאמנה לו.

בכל מקרה, כדי לדרוש את סכום הכתובה ולקבל אותו, או – מהצד השני – להוכיח שאין חובה לשלם אותו, חשוב להתייעץ עם טוען רבני מומחה בתחום, היות וקיימים במצב כזה גורמים הלכתיים רבים שצריכים להילקח בחשבון.

אם יש לכם סיבה כלשהי לתבוע דמי כתובה או סיבה לא לשלם אותם – פנו לטוען רבני.