אנשים הנקלעים למסכת הזו של גירושין, יודעים טוב מכולם כמה המצב מבלבל ומסובך ולא ברור.
ההרגשה היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים ואין מושג מה יהיה בעתיד, אפילו זה הקרוב.
המון שאלות, תהיות ולבטים ומעט מאוד תשובות, ובנוסף הקושי הרגשי שנלווה להכל ומקשה על ההתמודדות.
במשרדנו תקבלו ליווי של טוען רבני המומחה בדיני משפחה ובעל נסיון רב בייצוג בפני בית הדין הרבני, שילווה אתכם יד ביד בכל ההתלבטויות, הספקות והאתגרים, יעשה הכל כדי להקל על התקופה המורכבת והרגישה הזו ויזרז ככל האפשר את התהליך.
חובת מזונות ילדים החלה על האב הינה חובה הלכתית וחוקית כאחד הנובעת מתוקף היותו אביהם.
חובת מזונות ילדים נחלקת על פי גילאים.
קטני קטנים – עד גיל 6, חובה אבסולוטית על האב מעיקר הדין.
קטנים – עד גיל 15, חובה על האב מדין צדקה.
גדולים – עד גיל 18, מתקנות הרבנות הראשית ומדין צדקה.
גובה המזונות ייקבע ביחס לגיל הילדים ובהתאם למידת החיוב לפי הדין ומידת יכולתו הפיננסית של האב.
לפי הנפסק בבית הדין הרבני, חלה חובת תשלום מזונות על האב גם במשמורת משותפת, והפסיקה של בית המשפט העליון בנושא לא התקבלה היות והיא מנוגדת לדין שולחן ערוך.
בייצוג נכון ניתן להתאים את החובה הזו למצבו הכלכלי של האב, כאדם המפרנס את עצמו, ובהמשך – כמפרנס משפחה נוספת. במצבים מסויימים ניתן להחשיב גם את מצבה הכלכלי של אם הילדים כבסיס לקביעת גובה דמי המזונות.
חלוקת הרכוש הנה אחד הסעיפים המאתגרים במיוחד לביצוע בתהליך הגירושין.
יש הבדל מהותי בין חלוקת רכוש על פי ההלכה לבין חלוקת רכוש לפי חוק יחסי הממון.
על פי ההלכה, כפי שנפסק בבית הדין הרבני, הרכוש אינו מתחלק חצי בחצי בין הצדדים וכל צד יוצא עם הרכוש הרשום על שמו.
רק הרכוש הרשום על שם שני הצדדים יחולק ביניהם.
חוק יחסי ממון, לעומת זאת, קובע כי בזמן הגירושין עורכים איזון משאבים ומחלקים את כל הנכסים שנצברו במהלך שנות הנישואין חצי בחצי מבלי להתחשב ברישום
כשיש הסכמה בין הצדדים, ידון בית הדין הרבני לפי חוק יחסי ממון ולאחר שהצדדים קיבלו קניין על כך.
לפעמים נדרשים חודשים ארוכים ואף יותר עד לקבלת הכרעה בענייני חלוקת רכוש, במיוחד כשקיימים נכסים נוספים מעבר לדירת המגורים – השקעות, עסקים, זכויות פנסיוניות ועוד.
ברוב המקרים, מעבר לרצון הטבעי שלא לצאת בהפסד כספי, קיימים גם רגשות מתחת לפני השטח המונעים מהצדדים להגיע לפשרה או לקבל את רצון הצד השני.
בליווי ובהדרכה של טוען רבני מומחה בדיני גירושין, ניתן למנוע דיונים מתישים בבית דין רבני, ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם ולחלוקת הרכוש לשביעות רצונכם.
הסעיף הקשה והאמוציונלי ביותר בהליכי גירושין הם הילדים.
כאן לא מדובר ברכוש שאפשר לחלק או בבית שניתן למכור. מדובר בילד בשר ודם הנקרע בין אביו לאמו והרבה פעמים מוצא את עצמו במרכז המחלוקת, כשהוא משמש ככלי בידי הצדדים להשתלח זה בזה.
על מנת לגרום לילדים כמה שפחות סבל וקושי בתהליך הזה, שגם כך אינו פשוט, מומלץ ואף חובה על ההורים להגיע להסכמות ביניהם על הסדרי ראיה ומשמורת מהר ככל הניתן, ולגבות אותם בחתימה על הסכם מסודר, היות ובהעדר הסכמה בין הצדדים בית הדין הרבני יפסוק בעניין, ולא תמיד תהיה הפסיקה לרוח מי מההורים.
תקשורת טובה ושיתוף פעולה בין ההורים יבטיחו המשך גידול משותף של הילדים ברוגע וללא מריבות.
כאשר קיים קושי בין הצדדים לשבת ולהגיע להסכמה ברוגע, ניתן להכניס לתמונה טוען רבני שייצג את אחד הצדדים או את שניהם, יגשר על הפערים הנובעים בדרך כלל מקושי רגשי, ויסייע למשפחה לסיים את התהליך במהירות וללא כאב מיותר.
הכתובה, הנחתמת וניתנת לאישה במעמד החופה, מחייבת את הבעל לדאוג לה בכל זמן שהוא נשוי לה, וגם לאחר מכן.
במקרה של גירושין, זכאית האישה לתבוע מבעלה את דמי כתובתה.
במקרים מסוימים מחויב הבעל לשלם לה את מלוא הסכום המצוין בכתובה לאחר הגירושין, כמו במצב בו הוא היוזם של פירוק הנישואין או באם הוא הונה או שיקר את אשתו לפני ובמהלך הנישואין.
במקרים אחרים לא יהיה הבעל מחויב בתשלום הכתובה, כמו במצב בו האישה בחרה בגירושין או כשהוא הוכיח שלא הייתה נאמנה לו.
בכל מקרה, כדי לדרוש את סכום הכתובה ולקבל אותו, או – מהצד השני – להוכיח שאין חובה לשלם אותו, חשוב להתייעץ עם טוען רבני מומחה בתחום, היות וקיימים במצב כזה גורמים הלכתיים רבים שצריכים להילקח בחשבון.
אם יש לכם סיבה כלשהי לתבוע דמי כתובה או סיבה לא לשלם אותם – פנו לטוען רבני.
הכלל ההלכתי בדיני עבודה הוא ש“הכל כמנהג המדינה“, ולכן כל חוקי העבודה מחייבים את המעסיק, בגלל היותם מנהג המדינה. כמובן שהכל כפוף לכללי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך חושן משפט – הלכות שכירות פועלים ועוד.
כך שבכל הנוגע לדיני עבודה, החוק וההלכה שלובים זה בזה.
מהסיבה הזו חשוב לכל מעסיק הנתבע או תובע בענייני עבודה להיות מיוצג על ידי טוען רבני הבקי גם בחוק ובפסיקה האזרחית, מעבר לידיעותיו בפסיקות ההלכתיות בנושא.
משרדנו מתמחה בייעוץ ובייצוג מעסיקים בכל קשת התביעות בדיני עבודה ובעל נסיון בייצוג מאות מעסיקים, הן כמעסיקים פרטיים והן כבעלי חברות או עמותות, בבתי דין לממונות ברחבי הארץ.
למשרדנו שיתוף פעולה הדוק עם משרד רו“ח ועו“ד מובילים בתחומם, על מנת לספק ללקוחותינו מענה מקיף בכל הקשור לדיני עבודה ושכר.
לצערנו מעסיקים רבים לא מקפידים לשלם לעובדיהם את המגיע להם על פי חוק, דבר המאלץ את העובדים להגיע, שלא מרצונם, לתביעה בדין תורה, כדי לעמוד על זכויותיהם.
חשוב לדעת שלפי ההלכה כל חוקי העבודה מחייבים מצד היותם מנהג מדינה ולפי הפסיקה ההלכתית בדיני עבודה “הכל כמנהג המדינה” (שו“ע חו“מ סימן של“א) לכן כל חוקי העבודה, כמו חוק חופשה שנתית, חוק עבודת נשים, חוק דמי מחלה, חוק הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות, חוק פיצויי פיטורין וגם צוויי ההרחבה למיניהם כמו דמי הבראה או ביטוח פנסיוני, כולם מחייבים את המעסיק מצד הדין.
משרדנו מתמחה במתן יעוץ ובייצוג עובדים בכל קשת התביעות הקיימות בדיני עבודה.
עשו את הצעד החכם וקחו אתכם טוען רבני שייצג את האינטרסים שלכם בצורה נכונה ומדוייקת התואמת את ההלכה ואת חוקי המדינה, וישיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר.
בליווי יד ביד לאורך התהליך, תוך שימוש בידע ובנסיון הרב שלנו, נוכל להבטיח לכם לייצג אתכם בנאמנות ולהשיג עבורכם את הטוב ביותר שיתאפשר.
סכסוכים עסקיים יושבים בדרך כלל על אי הסכמות שנובעות מהסכמים שלא כובדו.
בין אם מדובר בוויכוח בין מוכר לקונה על קיום סעיפים בחוזה, באי הסכמה בין שותפים לגבי תנאי השותפות או במשקיע שהשקיע את מיטב כספו בעסקה ולא קיבל את התמורה לה ציפה.
בסכסוכים כאלו מעורבים לעיתים קרובות סכומי כסף גדולים שמלהיטים את הרוחות עוד יותר.
הדבר החשוב ביותר בהגעה עם סכסוך כזה לבית הדין הוא מומחיות ויישוב הדעת שיאפשרו לבטא ולהציג את הצד שלכם בצורה חדה, בהירה, ברורה ומדוייקת.
לשם כך דרוש מייצג בעל נסיון והבנה הן בעולם העסקים, הן בחוק האזרחי והן בהלכה כפי שנפסק בבית הדין.
לא פחות חשוב – טוען רבני בעל נסיון שמכיר את בתי הדין לממונות הפרוסים ברחבי הארץ ואת הדיינים היושבים בדין ויודע להיכן מומלץ לפנות בכל תיק ותיק.
לכן דווקא בסכסוכים הקשורים לעסקים ולכסף, חובה לדאוג לייצוג משפטי ראוי.
עם נסיון של שנים בייצוג בבוררויות של בעלי עסקים, חברות ועמותות בסכסוכים מסחריים עסקיים, אייצג אתכם ואת האינטרסים שלכם בדרך המקצועית ביותר, ואדאג לסיום התהליך במהירות האפשרית ועם התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
שאלה
מה הדין בילד שמסרב לפגוש באביו ולהיות אתו בקשר האם גם אז חייב האב במזונות ילדים?
תשובה
חובת תשלום מזונות ילדים לפי הדין העברי הינה חובה אבסולוטית ומוחלטת על האב לזון את ילדיו. מהות חובה זו משתנה אומנם בגילאים השונים אך בין אם זו חובה מעיקר הדין, ובין אם זו חובה מדין צדקה, או אפילו רק מכוח תקנת רבנות הראשית עדין זו חובה שמוטלת על האב.
בן או בת שמיוזמתם האישית אינם מעוניינים בקשר עם האב ונמנעים מקשר עמו מוגדרים בפסיקה ההלכתית ‘בן מורד’ או ‘בן מרדן’ בין אם הסירוב הוא להיות במשמורת האב או אפילו סירוב להסדרי שהות אצל האב.
בהלכה (שו”ע אבן העזר סימן פב סעיף ז) נפסק שילד מעל גיל 6 המסרב להיות אצל אביו פטור האב ממזונותיו וכלשון החלקת מחוקק (שם ס”ק ט) ”כשהבן אינו רוצה להפרד מאמו יש לאב לומר אין עלי חיוב צדקה לפרנסו כל זמן שאין שומע לקולי להיות אצלי ללמדו תורה ושאר דברים”.
בפסקי דין רבניים שיצאו מתחת ידם של דייני בית הדין הרבני לדורותיהם מצינו כמה גישות בפסיקת מזונות ילדים לבן מורד. בפסיקה עוצבו כללים וגדרים להגדרת בן מרדן והסנקציות כלפיו [1]. יש כאלו ששוללים לגמרי מזונות ויש שרק מפחיתים, ויש שמבדילים בין בן מורד לבת מרדנית.
כאשר בית הדין הרבני נוכח כי הסיבה לסירוב הבן לקשר עם האב מקורו ב”ניכור הורי” מצד האם כי אז ייחשב הבן לאנוס ולא לבן מורד ולא ישללו ממנו מזונותיו.
כמו כן כאשר המרידה נובעת מהתנהגותו של האב גם אז לא ייחשב בן מרדן אלא אנוס וכלשון בית הדין הרבני הגדול בתיק מספר 993786/2
”…בנסיבות אלו אין אנו מדברים בבן מרדן אלא באב שלא מעוניין באמת בבנו, ואם הבן מרדן – הדבר נעשה בגין מעשי האב.
ונחזי אנן: אם אב מכה את בנו ועקב כך הבן לא מעוניין להיפגש עימו, וכי יעלה על הדעת שהאב יוכל לטעון “יבוא בני המוכה אליי, ואפרנסנו, ואם לא – לא אתן מזונות”? ודאי שאין הדברים כן, וודאי שבמקרה כזה נכוף האב לשלם מזונות לבן באשר הוא שם. משכך, מאי שנא אב המכה את בנו פיזית מאב המכה נפשית? ולעניות דעתנו אב המכה נפשית חמור מהמכה פיזית, וודאי אין הוא יכול לטעון “מכיוון שאין בני נפגש עימי לא אשלם מזונותיו”…
מילים כדורבנות!
נמצא כי שלילת מזונות לבן מרדן יש לו מקור בהלכה אך הקביעה האם מדובר בבן סרבן או בבן מנוכר נתונה להחלטת בית הדין. לא בניקל יחליט בית הדין הרבני לשלול מזונות מילד, ורק כאשר מוכח למעלה מכל ספק שמדובר במרידה שאינה נובעת מהתנהגות האב או מניכור הורי חלילה.
במקרה ונקלעתם למצב כאוב זה מומלץ לפנות לטוען רבני הבקי בדיני משפחה ובפסיקת בתי הדין הרבניים לקבלת ייעוץ מקצועי.
[1] ראה מנחת אברהם ח”ג סימן ד’ דעת הגר”א שפירא זצ”ל. מפשטי שאול סמן כ”ג דעת הגר”ש ישראלי הגר”ש גולדשמיט והגר”א יוסף זצ”ל. פד”ר כרך י”ג עמ’ 20 דעת הציץ אליעזר. קובץ תחומין כרך ח’ עמ’ 69-86. תחומין ט”ז 87, 99. עטרת דבורה ח”א סימן ל.