הסכם גירושין – המדריך להסכם גירושין

הסכם גירושין, מהו?

הסכם גירושין זהו הסכם המסדיר את היחסים בין הצדדים לאחר הגירושין, בין בכל מה שנוגע לרכוש שנצבר במשך שנות הנישואין, כיצד יחולקו, מי יחולק, מה יאוזן בין הצדדים וכדו', ובין בענייני הילדים, מזונותיהם, משמרתם, חינוכם ועוד.

הסכם גירושין טוב הינו הסכם שלוקח בחשבון את כל נקודות המחלוקת שיכולים לצוץ בין הצדדים לאחר הגירושין ומציע להם פתרון מראש כך שלא יצוצו מחלוקות נוספות שיצריכו את התערבות בית הדין הרבני לאחר הגירושין.

לפעמים הצדדים מחליטים מראש להיפרד זמ"ז בדרכי שלום באמצעות עריכת הסכם גירושין שיעגן את זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהם, ולפעמים מגיעים לכך אחרי דיונים מתישים בבית הדין שהגיעו למבוי סתום.

הסכם גירושין
הסכם גירושין

מה כולל הסכם גירושין?

העניינים שיש לתת להם דגש בהסכם הם כדלקמן:

ילדים:

  • משמורת הילדים- הדבר הראשון שצריך להסכים עליו הוא מקום מגורם של הילדים ובלשון המקצועית משמורת ילדים, ניתן גם להסכים למשמורת משותפת דהיינו שהילדים במשמורת משותפת של ההורים שזה חצי שבוע אצל האם וחצי שבוע אצל האב או כל הסדר אחר.
  • הסדרי שהות– אם הוחלט על משמורת אצל האם לדוגמא יש לקבוע הסדרי שהות להורה השני, דהיינו כמה פעמים בשבוע יהיו הילדים עם האב ובאילו שעות, וכן להסדיר את שהותם בשבתות, חגים, וחופשים.
  • שמחות משפחתיות– כחלק מעניין המשמורת והסדרי השהות יש לסכם את השתתפות הילדים בשמחות של המשפחה המורחבת של שני הצדדים, גם בזמן שהות אצל ההורה השני.
  • חינוך– מומלץ לקבוע באילו מוסדות ילמדו הילדים כדי למנוע חיכוכים עתידיים.
  • מקום מגורים- חשוב מאד לקבוע בהסכם את מקום מגורי הילדים לאחר הגירושין כדי שלא ייוצר מצב שההורה המשמורן יעבור, לרגל נישואין שניים או מכל סיבה אחרת, להתגורר בעיר מרוחקת מההורה השני.
  • שם משפחה- חשוב לציין ולאסור את שינוי משפחת הילד או שמו למקרה שהאם מתחתנת עם גבר אחר.
  • חופשות בחו"ל- גם זאת יש להסדיר עם בטחונות למניעת הברחה.

מזונות ילדים, מדור, והוצאות מדור:

  • יש לסכם את גובה מזונות הילדים עד גיל 18 או עד הנישואים, לפי מה שמוסכם. גובה מזונות ילדים הינו תוצאה של שקלול מספר פרמטרים ובין היתר, צרכי הילדים, יכולת האב, רמת החיים עד לגירושין, ולפעמים גם לוקחים בחשבון את יכולתה הכלכלית של האם במקרה והילדים נמצאים משמרתה.
  • בדרך כלל נהוג בבית הדין הרבני לחשב כ 1,300 ₪ לילד לפני מדור ולא כולל הוצאות חריגות לילד אחד, כמובן שזה לא מכפיל את עצמו לפי מספר הילדים כי ישנם הוצאות שהם חופפים.
  • מדור נהוג לחשב לילד 1 30% מעלות המדור ל 2 ילדים 40% ומ 3ילדים ומעלה 50%
  • יש להתייחס בהסכם לקצבאות להם זכאית האישה מכל מקור שהוא עבור הילדים, בן אם קצבת ילדים, ובין קצבת נכות או קצבת תלויים, או קצבאות ממשרד השיכון ולהדגיש אם קצבאות אלו הם במקום או בנוסף לסכום להם מתחייב האב.

חלוקת רכוש, איזון משאבים:

  • ראשית יש לחלק את הרכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין כמו בית, רכב, רכוש משותף, רהיטים, כסף. אפשר לחלק חצי חצי או בכל דרך אחרת לשביעות רצון הצדדים.
  • זכויות סוציאליות- במשך שנות הנישואין צוברים הצדדים זכויות סוציאליות על פי פוליסות ביטוח כגון קרנות השתלמות, פנסיות ויש לחלקן באופן ראוי כדי למנוע בעיות עתידיות.
  • חשבונות בנק– יש להסדיר הן יתרת זכות ובוודאי יתרות חובה והלוואת ככל שישנן.
  • מתנות– בין מתנות מהחתונה ובין מתנות שנקנו משך שנות הנישואין.
  • תביעות עתידיות– יש לקבוע סעיף וויתור על תביעות עתידיות לאחר חלוקת הרכוש לפי ההסכם.

כתובה:

יש לקבוע מפורשות מה עם הכתובה, לפעמים שווה לוותר על כתובה כגון במקרה שמתחלקים ברכוש חצי חצי, או למקרה שהאישה היא זו שדורשת את  הגט והבעל נעתר לה במקרה כזה לא סביר לדרוש כתובה וכדו', ולפעמים יש לעמוד על תשלום הכתובה כולה או חלקה.

 

אישור הסכם גירושין

 

אולי יעניין אותך גם:

צור קשר לקבלת יעוץ ראשוני

מזונות ילדים-בן מרדן

חובת תשלום מזונות ילדים לפי הדין העברי הינה חובה אבסולוטית ומוחלטת על האב לזון את ילדיו. מהות חובה זו משתנה אומנם בגילאים השונים אך בין אם זו חובה מעיקר הדין, ובין אם זו חובה מדין צדקה, או אפילו רק מכוח תקנת רבנות הראשית עדין זו חובה שמוטלת על האב.

בן או בת שמיוזמתם האישית אינם מעוניינים בקשר עם האב ונמנעים מקשר עמו מוגדרים בפסיקה ההלכתית 'בן מורד' או 'בן מרדן' בין אם הסירוב הוא להיות במשמורת האב או אפילו סירוב להסדרי שהות אצל האב.

בהלכה (שו"ע אבן העזר סימן פב סעיף ז) נפסק שילד מעל גיל 6 המסרב להיות אצל אביו פטור האב ממזונותיו וכלשון החלקת מחוקק (שם ס"ק ט) "כשהבן אינו רוצה להפרד מאמו יש לאב לומר אין עלי חיוב צדקה לפרנסו כל זמן שאין שומע לקולי להיות אצלי ללמדו תורה ושאר דברים".

בפסקי דין רבניים שיצאו מתחת ידם של דייני בית הדין הרבני לדורותיהם מצינו כמה גישות בפסיקת מזונות ילדים לבן מורד. בפסיקה עוצבו כללים וגדרים להגדרת בן מרדן והסנקציות כלפיו [1]. יש כאלו ששוללים לגמרי מזונות ויש שרק מפחיתים, ויש שמבדילים בין בן מורד לבת מרדנית.

כאשר בית הדין הרבני נוכח כי הסיבה לסירוב הבן לקשר עם האב מקורו ב"ניכור הורי" מצד האם כי אז ייחשב הבן לאנוס ולא לבן מורד ולא ישללו ממנו מזונותיו.

כמו כן כאשר המרידה נובעת מהתנהגותו של האב גם אז לא ייחשב בן מרדן אלא אנוס וכלשון בית הדין הרבני הגדול בתיק מספר 993786/2

"…בנסיבות אלו אין אנו מדברים בבן מרדן אלא באב שלא מעוניין באמת בבנו, ואם הבן מרדן – הדבר נעשה בגין מעשי האב.

ונחזי אנן: אם אב מכה את בנו ועקב כך הבן לא מעוניין להיפגש עימו, וכי יעלה על הדעת שהאב יוכל לטעון "יבוא בני המוכה אליי, ואפרנסנו, ואם לא – לא אתן מזונות"? ודאי שאין הדברים כן, וודאי שבמקרה כזה נכוף האב לשלם מזונות לבן באשר הוא שם. משכך, מאי שנא אב המכה את בנו פיזית מאב המכה נפשית? ולעניות דעתנו אב המכה נפשית חמור מהמכה פיזית, וודאי אין הוא יכול לטעון "מכיוון שאין בני נפגש עימי לא אשלם מזונותיו"…

מילים כדורבנות!

נמצא כי שלילת מזונות לבן מרדן יש לו מקור בהלכה אך הקביעה האם מדובר בבן סרבן או בבן מנוכר נתונה להחלטת בית הדין. לא בניקל יחליט בית הדין הרבני לשלול מזונות מילד, ורק כאשר מוכח למעלה מכל ספק שמדובר במרידה שאינה נובעת מהתנהגות האב או מניכור הורי חלילה.

במקרה ונקלעתם למצב כאוב זה מומלץ לפנות לטוען רבני הבקי בדיני משפחה ובפסיקת בתי הדין הרבניים לקבלת ייעוץ מקצועי.


[1] ראה מנחת אברהם ח"ג סימן ד' דעת הגר"א שפירא זצ"ל. מפשטי שאול סמן כ"ג דעת הגר"ש ישראלי הגר"ש גולדשמיט והגר"א יוסף זצ"ל. פד"ר כרך י"ג עמ' 20 דעת הציץ אליעזר. קובץ תחומין כרך ח' עמ' 69-86. תחומין ט"ז 87, 99. עטרת דבורה ח"א סימן ל.