כאשר יש ילדים משותפים הקשר בין בני הזוג לא תמיד מסתיים עם הגירושין, נוכח העובדה שהאב חייב במזונות ילדים, ולמרבה הצער לא כולם משלמים את מזונות הילדים באופן סדיר מה שמאלץ את האשה לנקוט באמצעים משפטיים לגבות את החוב.
עובדה מצערת זו גורמת לנשים לבקש לחסוך מעצמם את הדאגה והטרחה הכרוכה בגביית מזונות ילדים, חיוב המשתרע עד הגיע הילד לגיל 18 בדרך כלל ולעיתים גם עד אחרי צבא או עד סיום הלימודים.
אופציות להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידיים
יש מספר אפשרויות חוקיות להבטחת תשלום עתידי של מזונות ילדים:
1] בקשה מבית הדין הרבני לעקל את חלקו של הבעל בדירה או בכספים בבנק וכדו' עבור הבטחת תשלום עתידי למזונות ילדים, על פי סמכותו ההלכתית [1] והחוקית [2] להורות על עיקול.
2] בקשה מרשם ההוצאה לפועל לעקל סכום השווה לתשלום דמי מזונות ילדים של שנתיים [3], ובמקרי קיצון אף יותר משנתיים [4].
3] בקשה מבית הדין הרבני שלא לחלק את הדירה עד אגיע הקטן לגיל 18 לפי .
פסיקת בתי הדין הרבניים
הלכה למעשה כפי שפוסקים בבתי הדין הרבניים אי אפשר לעקל רכוש של הבעל להבטחת חוב עתידי גם אם מדובר במזונות ילדים.
בהקשר זה נכון לצטט את פסק הדין של בית הדין הרבני בהרכב הדיינים א. גולדשמיט, י.קוליץ ו ש. מזרחי כולם זצ"ל שכתבו לחלק בין חוב עתידי של מזונות אישה שניתן לעיקול, לבין חוב עתידי של מזונות ילדים שאינו ניתן לעיקול, וז"ל:
"…מזונות אישה חלים מתחילת הנישואין לכל הזמן בעתיד, ועל ידי מעשה הנשואים חל החיוב לזון לכל תקופת הנשואים, לכן החיוב והשעבוד קיים כבר מאז לכל משך הנשואים. במזונות ילדים, עילת החיוב היא האבהות, ומכיוון שחיוב המזונות הוא מכוח הוויית האבהות, כל זמן שהווייה זו קיימת, זהו המחייב למזונות אותו הזמן, ולא מסתבר להגדיר שלידת הילד הטילה שעבוד וחיוב על האב למשך כל תקופת החיוב…" [5]
הנה כין כן נראה שבית הדין הרבני לא ימהר להטיל עיקול על רכושו של אב להבטחת תשלום עתידי של מזונות ילדים.
אולם לכל כלל יש יוצא מן הכלל והוא, כשבית הדין הרבני נוכח שהאב אינו משלם את דמי המזונות שנפסקו ואם ברור מהתנהגותו שאינו מתכוון גם בעתיד לשלם כי אז כן יורה בית הדין הרבני לעקל את רכושו להבטחת המזונות.
אב שמשלם את דמי מזונות הילדים באופן סדיר, ומבקש להימנע בעת חלוקת הרכוש מעיקול של סכום מזונות לשנתיים כפי שתקנות הסדר דין אזרחי מאפשר, יכול הוא לבקש מבית הדין הרבני להוציא הבהרה שפסק הדין למזונות אינו ניתן לעיקול עם חלוקת הרכוש, הבהרה זו תחייב את ראש ההוצל"פ באשר ראש ההוצל"פ כפוף להוראות בית הדין הרבני [6] ולא יהיה ניתן לעקל את רכושו של האב.
היוון מזונות ילדים
היוון מזונות משמעותו תשלום מראש של דמי מזונות הילדים לכל התקופה או לחלקה.
פעמים מומלץ לאב להוון את דמי המזונות כך הוא חוסך מעצמו את התשלום החודשי שלפעמים מעיק ומקשה בחיים השוטפים ויש להיוועץ עם טוען רבני מומחה בעניין.
בבתי משפט למשפחה קיימים פסיקות מועטות בהם היוונו מזונות ילדים גם שלא מרצון האב אולם זהו החריג והכלל הוא שלא יהוונו מזונות עתידיים, וחובת התשלום היא חודש בחודשו. [7]
בתי המשפט נקטו בכללים נוקשים כדי להחליט על היוון מזונות ובין היתר:
- משך הזמן בו לא שולמו דמי המזונות (כשההתנהלות העבר מלמדת על העתיד לבוא)
- האם לא שילם כלל או שילם חלקית.
- משך התקופה שבגינה ישולמו דמי המדור מראש.
- האם היוון המדור ותשלומו בפעימה אחת, לא יטיל על האב מעמסה שאין בכוחו לשאת.
בבתי הדין הרבניים לא קיים כלל וכלל מושג של היוון מזונות בשום מצב משום שאין לכך כל מקורב בשו"ע ובפוסקים.
לאחרונה הבהיר זאת בית הדין הרבני בתל אביב בהרכב הדיינים בירנבאום, אוריאל, הייזלר בתיק מספר 1195577-6 וכך כתבו שם:
"יסודה של ההלכה המאפשרת הטלת עיקול על נכסי חייב קודם שהגיע מועד הפירעון, אינו מהעקרונות הרגילים של הלכות פירעון חוב, כי אם מהלכות דיינים, הקובע שעל ביה"ד מוטלת חובה להציל עשוק מיד עושקו, או לממש תקנה שמטרתה למנוע נעילת דלת.
לאור לכל האמור, בקשת ב"כ האישה להוון חלק הבעל בדירה אינה מתקבלת. בנסיבות העניין, לא הוכח כי כוונת הבעל לנטוש את הילדים או לצאת לארץ אחרת או לעשוק את האישה בעניין מזונות הילדים. וכן לא שייך תקנה דנעילת דלת בכה"ג.
אין להוון את חלק האב בדירה על חוב שעדיין איננו קיים. לא מהפן ההלכתי ולא מהפן המשפטי.
מזונות ילדים לאורך שנים יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים לילד אחד, מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מומחה בגירושין ודיני משפחה הבקיא היטב בהליכים המשפטיים כדי להגן ולעגן את זכויותיכם
_____________________
[1] חו"מ סימן ע"ג סעיף י. פד"ר חי"ט עמ' 348.
[2] חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) תשט"ז-1956 סעיף 4 א'.
[3] לפי תקנה 258 יז' (א) לתקנות סדר הדין האזרחי.
[4] תמ"ש (כ"ס) 30323-09 ד.ה.ש נ' ד.נ.ש.
[5] פד"ר ח"ב עמ' 90. להרחבה בעניין פד"ר ח"ה עמ'304-305 מדברי הרב אליעזר גולדשמיט. ופד"ר 1035933/4 בהרכב הדיינים אושינסקי, זרביב,גרוזמן.
[7] ראה עמ"ש 52149-09-16, 31/10/17, תמ"ש (טבריה) 12643-03-11, תמ"ש (קרית גת) 27901-02-16, תמ"ש (ב"ש) 1066/06, תמ"ש (ב"ש) 4301/00 (פסקדין, 21/02/2002).
