פעמים רבות לאחר שהצדדים חתמו על הסכם גירושין ולאחר שאישרו אותו כבר בבית הדין מחליט צד אחד שדעתו אינו נוחה מההסכם, או משום שרוצה לחזור מהסכמתו לעצם הגירושין ומבקש לחזור לשלום בית, או משום שאחד או יותר מפרטי ההסכם לא נוח לו או שמקפחו לפי דעתו.

נשאלת השאלה מה דינו של הסכם גירושין בטרם בוצע הגט בפועל, האם הוא כבר מחייב? האם ניתן לחזור ממנו? ומה יהיה אם צד אחד או שניהם מבקשים לחזור לשלום בית? ומה קורה אם אכן בפועל חזרו הצדדים לשלום בית לתקופה שלא צלחה ושוב החליטו להתגרש האם ההסכם תקף?

לפני שנשיב לגופם של דברים נקדים במעט על הסכם גירושין בכללותו.

הסכם גירושין מהו?

הסכם גירושין זהו הסכם המסדיר את היחסים בין הצדדים לאחר הגירושין, בין בכל הנוגע לענייני הרכוש שנצבר במשך שנות הנישואין ובין בענייני הילדים, מזונותיהם, משמרתם, וחינוכם ועוד.

לפעמים הצדדים מחליטים מראש להיפרד זמ"ז בדרכי שלום באמצעות עריכת הסכם גירושין שיעגן את זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהם, ולפעמים מגיעים לכך אחרי דיונים מתישים בבית הדין שהגיעו למבוי סתום.

דינו של הסכם גירושין לפני ביצוע הגירושין

והנה, זאת יש לדעת כי הסכם גירושין לעולם לא יכול לחייב לגרש/להתגרש בפועל כלומר, אי אפשר לומר לבעל היות והתחייבת בהסכם לתת גט לכן אתה חייב, כך גם אי אפשר לומר לאשה היות והתחייבת שתקבלי גט את חייבת וזאת מכוח ההסכם [1].

השאלה היא אפוא בנוגע להסכמים הממוניים שבהסכם כגון עניין חלוקת הרכוש, או גובה תשלום המזונות, או הכתובה, כלפי עניינים אלו השאלה היא האם ההסכם תקף גם לפני הגט או רק לאחריו ועד לגט יכול כל צד לחזור בו גם אם ההסכם כבר נחתם, השאלה נשאלת במקרה שמנוסח ההסכם לא משתמע באופן ברור מתי חלים ההתחייבויות האם רק לאחר הגט או מיד עם החתימה.

למעשה מעיון בפסקי דין רבניים הרבים בעניין עולה מבוכה רבה בין הדיינים ואין קו מנחה ברור בעניין.

גישה א'- הסכם גירושין נכנס לתוקף רק לאחר הגירושין

גישה זו נוקטת שהסכם גירושין פשוטו כמשמעו הסכם שנכנס לתוקף עם הגירושין ולא רגע קודם, וכפי שנכתב בפד"ר מבית הדין הגדול מס' תיק 962400/1‏:

בדרך כלל, בהסכם גירושין נכתב "הואיל וברצון הצדדים להיפרד ע"י גט פיטורין כדמו"י, הסכימו והתנו ביניהם…". הרי שקושרים את הנכתב בהסכם לביצוע הגט, ולכן בכל הסכם גירושין יש לראות את ביצוע הגט בפועל כתנאי לקיומם של שאר הסעיפים, וכל עוד לא בוצע הגט בפועל, גם אם הצד החוזר מההסכם רצונו גם עכשיו בגירושין ומבקש לעשות שינויים בתנאי ההסכם כדי להשיג תנאים משופרים יותר, מכל מקום לא נראה שיש מקום לחייבו לבצע את ההסכם לפני מתן הגט.

כך גם כתב הרב הראשי לשעבר הרב אברהם שפירא זצ"ל בפד"ר חלק י עמוד 131.
גישה זו שעד למועד הגירושין בפועל לא חלים ההתחייבויות שבהסכם וכל צד רשאי לחזור בו הובאה בפדרי"ם רבים [2].

גישה ב'- הסכם הגירושין מחייב מיד עם החתימה ונכנס לתוקף עם הגירושין

לעומת זאת מצאנו בפדרי"ם גישה שונה בתכלית ולפיה ההסכם מחייב מיד עם חתימתו ובתנאי שיתגרשו, כלומר, יש כאן התחייבות בתנאי וכשמתקיים התנאי קם ההתחייבות, ולכן אי אפשר לחזור מההסכם כי הוא מחייב מעצם חתימתו גם לפי הגט.

לשיטה זו, כל זה נכון רק אם שני הצדדים עומדים בדעתם להתגרש רק שרוצים לחזור בהם מההסכם, אולם אם צד אחד חוזר בו מהסכמתו להתגרש, כי אז כל ההסכם בטל וכפי שכתבו בפד"ר חלק י"א עמ' 93:

אולם נידוננו שאני, שהרי הבעל דנן גם עכשיו אינו מבקש שלום בית, ומסכים לגירושין, אלא שמבקש לשנות את תנאי הגירושין ולהוציא ממנה את הקיוסק וכנ"ל, וא"כ לא יוכל לטעון שהקנין היה בטעות, שהרי לעצם הגירושין דעתו עתה כדעתו אז, ושפיר עומד הסכם הגירושין בתקפ ועכ"פ לענין הממון.

גם לגישה זו יש תומכים רבים כפי שמובא בפדרי"ם [3].

גישה ג'- יש הבדל בין תנאים הקשורים מהותית בגט לשאינם תלויים בגט

הרב אברהם שפירא זצ"ל בפד"ר ח"י עמ' 139 כותב כך:

אותן התחייבויות כספיות שמעצם טיבן אינן קשורות עם הסכם גירושין, כגון מזונות אשה וכן מזונות ילדים, שאמנם קשורים וחייבים להיות מובהרים ומפורטים על תקפם אחרי הגירושין, אבל עצם החיוב קיים ועומד גם לפני הגירושין, במקרים אלו אין לומר שקיום ההתחייבות כרוכה בביצוע הסופי של הסכם הגירושין – היינו עם קבלת הגט.

כך גם בספר עטרת דבורה ח"א סימן ס' מחלק בין הכתובה לבין שאר העניינים הממוניים, שבעוד על שאר העניינים אפשר לומר שחלים מיד הרי שהוויתור על הכתובה לא יכול להיות לפני הגט בפועל.

הראינו לדעת כי אין קו מנחה ברור בבתי הדין הרבניים בעניין תוקפו של הסכם גירושין לפני הגירושין ועל כן ישנה חשיבות גדולה להיוועץ בטוען רבני מומחה בעניינים אלו כדי לקבל את הייעוץ הנכון ביותר בכל הנוגע לעריכת הסכם גירושין

___________________________
[1] ראה שו"ע אה"ע סימן קלד' סעיף ה' ברמ"א שיש בכך חשש גט מעושה, ובבי"ש (שם סק"ד) שאינו חל מדין קניין דברים וכ"כ בשו"ת תרומת הדשן סימן קעג' שהוי קניין דברים, וכך נפסק בפד"ר ח"א עמ' 257 ובפד"ר ח' עמ' 3, ועיין בשורת הדין ח"י שהביא מתשובת קול אריה אה"ע סימן פה' מעשה שהיה אצל הדברי חיים, וראה באורות המשפט ח"ג עמ' תעא' מש"כ בזה.

[2] ראה פד"ר כרך ה' עמ' 207 וכרך י' עמ' 115 ובכרך י"א עמ' 92 ו־153 וכרך ט"ז עמ' 184, ו־ 192 ובשורת הדין ח"ז עמ' ש' סיכום כל הדעות בעניין וראה גם בעטרת דבורה ח"א סימן ס' שנקט כן לאחר שליקט השיטות בעניין כך גם פסקו בבד"ר תל אביב בהרכב הדיינים אלמליח, תם ,ומרווה בתיק 361993/10 וערעור שהוגש על פסק דין זה לבית הדין הגדול נדחה ע"י כב' הדיינים בוארון, כץ, ועמוס, בתיק מס' 962400/1.

[3]ראה פד"ר ח"י א עמ' 89 מש"כ הגרח"ג צימבליסט ובשורת הדין כרך י עמ' תקמד' מש"כ הגר"ש דיכובסקי, ובפד"ר ח' עמ' 189 וראה עוד באורות המשפט ח"ג עמ' תנט והילך.